בערב חג השבועות (תשס"ו) זמן מתן תורתינו נסתלק מן העוה"ז נפש נקי וצדיק, בן העוה"ב אשר עלה ונתעלה לשמי רום, איש קדוש אשר כל חיו נחבא אל הכלים, שייף עייל ושייף נפיק, אשר כל ימיו היו מקשה אחת של עבודת ה' תמה בהצנע לכת מתוך דביקות בצדיקי אמת וגדולי המקובלים, ואף הוא עצמו היה מעיין נובע של ברכות וישועות לכל צר ומצוק הלא הוא רבי יעק יגן זצ"ל שנסתלק לבית עולמו בהיותו זקן ושבע ימים בן מאה ושתיים, ועד יומו האחרון לא פסק מלעבוד את ה' במסירות נפש עם כל הדקדוקים, וזכה להקים דור של מרביצי תורה ומזכי הרבים בהיקפים שלא נשמעו מעולם.
רבים הכירו את "רבי יעקב יגן" ונהרו להתברך מפיו, אולם בענוותנותו ופשטות הנהגתו מעטים היו היודעים על גודל דרגותיו אליהם הגיע. קדושתו נבעה כבר מרחם, אמו הרבנית מרת מלכה שכל שכניה ידעו לספר על עצם צניעותה, והעידו שעליה נאמר "מעולם לא ראו קורות ביתה שערות ראשה" כפשוטו.
וכך גדל בתורה הקדושה ובטהרה עד עלותו ארצה עם הוריו. מאז עלותו ארצה לפני כשמונים שנה, דבק בחסידי המקובלים ק"ק בית ק-ל בעיר העתיקה, וקבע עמם את עיקר משכנו. העניות הגדולה אשר שררה אז בארץ בראשית ימי הבריטים, כאשר כל רכוש המשפחה נותר בחו"ל, נאלץ לעבוד עבודת כפיים בכדי להביא את לחמו, ואחר כך פתח חנות קטנה להתפרנס ממנה. אולם עשה את תורתו קבע ומלאכתו עראי, כאשר כל ימיו מאז נעוריו קבע עצמו בסדר איתן, כאשר שכב לישון בשעה מוקדמת ובשעות הקטנות של הלילה כאשר ננער כארי לתיקון חצות וללימוד בהתמדה עצומה עד אור הבוקר, כשכל שנותיו הקפיד בכל יום להתפלל כותיקין כשבדרך מביתו ועד בית הכנסת הידר לצאת כשהוא מעוטר בטלית ובתפילין רש"י ור"ת יחדיו כדעת מקובלי הספרדים. ולאחר התפילה המשיך בשיעורים הקבועים בישיבת המקובלים עד לשעה עשר או אחת עשרה שאז היה מתפנה לצאת לחנותו הקטנה, ליד שוק מחנה יהודה מול ת"ת עץ חיים.
בטחונו ואמנותו היו לשם דבר, כאשר מכריו טענו בפניו כי בשוק נהוג לפתוח את החנויות השכם בבוקר, וכאשר הוא פותח את החנות בשעה כל כך מאוחרת הוא מפסיד את רוב הקונים, אשר כבר קנו את צרכיהם בחנויות אחרות שבשוק, אמר אז בתום אמונתו, מה שמגיע אלי יגיע אלי. ואכן בכל יום בעת פתיחת החנות, כאשר היה צורך להתארגן שעה ארוכה להוציא את כל הסחורה מתוך הכור הקטן שהיווה את כל חנותו, עמדו אנשים והמתינו בסבלנות עד שתתחיל המכירה. וכשהיה פונה אליהם ואמר להם הנה הנכם מחכים לי, לכו בבקשה לקנות בחנויות האחרות שבשוק, לא וויתרו והמתינו לקנות דווקא אצלו.
דבק ללא מצרים ברבו המובהק רבי יוסף ערב זצוק"ל, אחד מן הצדיקים הנסתרים יוסף ערב היה וקדוש ובעל רוה"ק. ןמאז לא זז ממנו פסיעה אחת, ונתקשר אליו בכל נימי נפשו, כאשר המשפחה גדלה והכנסותיו לא כיסו את ההוצאות המינימליות, נכנסה רעייתו הרבנית אל רבו, והתאוננה בפניו על המחסור והדלות השוררים בביתם באין לחם לפי הטף. הרב ערב הורה לו מאז להכניס את כל רווחיו לקופה מבלי למנותם, ובזמן שהיה מוציא את הוצואתיו מן הקופה יכול להוציא את כל הנצרך לו, וכך תהיה הברכה שרויה בביתו. אולם לא להוצאת מותרת וכך היה וכך נהג כל ימי חייו על פי הוראת רבו, וראה נפלאות גדולות.
כאשר רבו זה נפטר לבית עולמו בשעה מאוחרת לעת ערב, היה בטוח רבי יעקב כי ההלוויה לא תצא רק למחרת היום מפני כבוד הנפטר הדגול, אולם בפועל נקבעה ההלוויה לשעות הערב בעוד הוא אינו יודע מאומה. והנה בחלומו מופיע לפניו רבו ובפניו תרעומות, הייתכן שאתה תלמידי המובהק לא השתתפת בהלוויתי. למחרת קם רבי יעקב להשתטח על קברו הטרי של רבו, והתמוגג כל היום כולו בצום ובדמעות עד אשר נתגלה לו כי פייס את רבו.
מאז פטירת רבו התהלך רבי יעקב כיתום שבור ורצוץ, באין לו רב ומורה דרך בעבודת ה'. הרבנית ברב פקחותה פנתה אל הצדיק הגאון המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים "נהר שלום". אשר מיד קרא לו, ומאז שהכירו לא זז מחבבו. קבע עמו לימוד בחברותא, והשתתף בכל שיעוריו כשבני בני החבורה נמנו המקובל האלוקי רבי אברהם הכהן זצ"ל, הרב המקובל רבי ציון ברכה זצ"ל, ויבדחל"ט הרה"צ המקובל רבי שלום שמואלי שליט"א. בכל פעם שרבי יעקב נכנס הרב מהדרו בקימה וקורא אותו "רבי יעקב הגדול", ורבי יעקב מתקן אותו בבת שחוק הקטן! הקטן! רבי יעקב דבק מיד ברבו בלב ונפש, והתבטלותו אליו היתה לאין שיעור, כל דבר גדול וקטן היה שואל ומבקש עצה וברכה, ולא עשה צעד בשום עניין בלא להשאל בחכמים. ואף הרב שרעבי החזיר לו חיבה והרבה להתעייץ עמו בענייני הכלל והפרט והיה לאיש סודו, הרב שרעבי אף נהג מדי מספר שבועות לבוא ללמוד אצלו בביתו, עד שנודע הדבר ובכדי למנוע קנאה הפסיק ממנהגו זה.
מידי פעם פנה אל הרב בשאלה האם לעזוב את העבודה בחנות, למרות שגם כך היה לומד שמונה שעות ביממה, אולם הרב מנע זאת ממנו, ואמר לו כי עדיף שילמד ויהנה מיגיע כפיו בכדי שיאפשר לבניו לעסוק בתורה ויגדלו לתלמידי חכמים, ויראה מהם רוב נחת. בראותם את הקושי בעבודתו בחנות הקטנה הפצירו בו מכירו וקרוביו לעבור לחנות יותר גדולה שבה יוכל להרוויח יותר, אולם הוא פנה להרב שרעבי, שמרוב חיבתו לרבי יעקב יצא מגדרו ובעצמו הלך לעבר החנות בשוק מחנה יהודה התבונן כה וכה, ואמר אמנם החנות קטנה אבל במקום הזה שרויה ברכה, ורבי יעקב נשאר במקום.
היו לו קשרים עלומים עם גדולי האדמורי"ם שחיבבו אותו ביותר, כמו הרבי מקלויזנבורג זצ"ל שכיבדו והעריכו ביותר, וברוב חביבותו והעיז לשאלו בענייני הנהגתו הרוחניים, כגון ששאלו משום מה אין רואים שעוסק בתורת הסוד, ואז גילה לו כי בשעה שהכל בטוחים שהוא נם את שנתו הוא עוסק בעניינים אלו בהסתר ובצנעה, וכך גם שאלו אימתי יעלה בקביעות לדור בארץ ישראל ולא הרפה ממנו עד שהבטיח לו שיעלה.
גם האדמו"ר הצדיק מרביניץ שנודע בארה"ב ובעולם כפועל ישועות, העריצו והזכירו את שמו רבות והתבטא עליו בביטויים שמימיים נפלאים, ואף נסע אליו במיוחד להתברך אצלו, בפגישתו עמו בירושלים נסתגרו בחדר ושוחחו במשך שעה ארוכה בעניינים טמירים שלא גילה אותם לאיש.
כן היה מקושר אל האדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב זצ"ל. אירע פעם שהאדמו"ר חש ברע והיה במצב מסוכן, מיד נסע אל הכותל ובטרם נסע אמר למקורבי האדמו"ר הנה כבר יתאושש הרבי ויערוך "טיש", ואז השתפך בתפילה אצל אבני הכותל, ובחזור סיפרו לו
המקורבים כי לפליאת הכל הוטב לרבי מאד והוא מרגיש טוב. וכן היה מקושר עם האדמו"ר מביאלא בעל חלקת יהושע זצ"ל.
המהשגיח רבי נתן ווכטפויגל היה משתדל בכל עת להתברך מפיו, ובמיוחד לפני הימים הנוראים, ובכל ביקור בארץ ישראל היה מקפיד להכנס אליו להתברך, באמרו כי זו אחת מן המטרות שבנסיעתו לאהר"ק. הגה"צ רבי מרדכי שוואב אף הוא היה שולח אנשים להתברך אצלו וגם שהוא חלה להודיע לרבי יעקב ולבקש ממנו כי יתפלל עליו.
בהגיעו לגיל זקנה לפני כעשרים ושבעה שנים סגר את החנות, וחזר ללמוד בכולל! הקפיד על הסדרים ומיד בבואו למד כמו אברך צעיר בהתמדה רבה מכניסתו אל הכולל ועד צאתו עם חברותות מבוקר ועד ערב. דביקותו והקפדתו על משמר סדריו היא שעמדה לו, בכל שנותיו היו לו סדרים קבועים בכל יום, נוסף על אמירת חק לישראל ושיעורים בטושו"ע ורמב"ם ראשית חכמה ובזוהר הקדוש, אמר כל יום את כל ספר התהילים, ולעת זקנותו כאשר התקשה בכך ואמר בכל יום מחציתו של הספר ולמחרתו את מחציתו השני. כמו כן היו לו קביעות ללימוד ספרי מוסר במיוחד הספר "שערי תשובה" לרבניו יונה שלא סר מעל שולחנו, והספר הקדוש מדרש שמואל על אבות שהיה חביב עליו ביותר.
למרות שאת מעשיו ועבודתו השתדל להסתיר, אולם מידותיו התרומיות והנעלות פרצו והבהיקו והיו ידועים לכל מכריו. מעשה במוצש"ק והוא באוטובוס בדרכו אל הכותל והנה אדם אחד רע מעללים נטפל אליו ללא שום סיבה והחל לבזותו לעיני קבל ועדה, כאשר הגיעו אל הכותל ניגש רבי יעקב אל אותו אדם והחל לפייסו כאילו הוא זה שפגע בו, ושאלו שמא פגעתי בך הריני מבקש מחילתך. והלה ממשיך בשלו בעלבונותיו וגידופיו. והנה בדרכו חזרה לביתו שום נטפל אליו באוטובוס ומוסיף להציק ולהשפיל אותו בדברים, ורי יעקב שותק בדממה. כאשר הגיע הביתה סיפרו בנותיו שנלוו אליו, את אשר אירע באוטובוס לאחיהם שנותרו בבית, האחים שהיו בחורים צעירים קנאו את כבוד אביהם, ונחפזו לצאת מן הבית בכדי למחות ולגעור באדם אשר כל כך פגע בכבודו. אולם רבי יעקב במתק לשונו מיהר להרגיעם ואמר להם, מתפלא אני עליכם, והרי אתם בני תורה, וכי לא למדתם את דברי חז"ל על הנעלבים ואינם עולבים, כך נהג וכך חינך את ילדו והמסר נקלט היטב.
ניחן בפיקחות ובמבט שנון ומחוכם היה מקדם כל אחד במילתא דבדיחותא, כל אחד שנפגש עמו היה שומע ממנו דבר תורה או אמירה קצרה וכך היה דרכו להעיר תמיד הקפיד לא לתת ביקורת ישירה לאדם אלא דרך משל או מילי דבדיחותא שחס ושלום לא יפגע ממנו מישהו במשהו.
כל ימיו ברח מן הכבוד שנא את הישיבה במזרח ואת כל גינוני הכבוד שברח מהם כבורח מן האש. וכך עסק בעבודת ה' בתמימות, אף בעבודות פשוטות שאין בהם כבוד. רבים הכירו אותו כאשר עמד במשך שעות רבות בכל ליל שבת ביציאה מבית הכנסת, וזיכה את הרבים בברכת בורא מיני בשמים, שהוא עונה אמן בכוונה רבה. לא וויתר על כך אף שבני משפחתו העירו לו שהשעה מאוחרת, אולם הוא אמר וכי אוותר על זיכוי הרבים כזה, הענווה המופלגת שלו היה סימן ההיכר שלו, כשהוא ממאן בתוקף להטריח את זולתו, ואפילו את בניו. כשהוא מבטל את עצמו בביטויים של זלזול, כאשר בניו ניסו לכבד אותו ולהושיב אותו בראש, אמר להם מה אני, זקן שאוכל ושותה וישן.לפני מספר שנים נסע עם הרבנית ע"ה לארה"ב לשמש כסנדק אצל נכדו וסידרו לו להתארח אצל אחד מהרבנים שגר קרוב לבית הכנסת בכדי להקל עליו בלילה הרבנית שמה לב שאף שהרב היה עייף מהנסיעה לא עלה על יצועיו אלא למד כל הלילה והשכים לבית הכנסת כדרכו בקודש והתנהג כרגיל כאילו לא קרה מאומה הרבנית שדאגה פנתה לבעל הבית שיברר עם הרב מדוע לא ישן כל הלילה אחר שהפציר בו שיספר ענה לו הרב החדר והמיטה שקיבלתי היו שייכים בעבר לעוזרת הגויה ולא יכולתי לישון במיטה שישנה בה גויה
פרשה טמירה שרק טפח ממנה נתגלה, היתה ההנהגה השמיימית המופלאה שנהג עמו, כאשר דברים רבים נגלו אליו בחלום כאשר ברבים מהם מעירים אותו ומעוררים אותו על זהירות במצוות והידורים. פעם למחרת ליל פסח סיפר בצער רב כי הודיעו לו בחלום שבחסה היתה תולעת למרות שניקו ובדקו היטב. כאשר קנו תפילין חדשות, נמסר לו בחלום כי הן פסולות. בנו הצדיק שהיה נועץ עמו בכל דבר ולא זז ידו מידו הרב נסים יגן זצ"ל התייעץ עם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אשר פסק שלמרות שדברי חלומות אין מעלין ואין מורידין אולם מי שרגיל בכך שמזהירים אותו בחלום, מצריך למיחש לזה, ואמר שאם ימצאו כדבריו הרי אין ספק שהוא אדם גדול. ואז כאשר חזר החלום ונשנה שאל רבי יעקב בחלום היכן זה פסול, הודיעו לו שהפסול הוא בקשר שבמקום
העורף, ואז נמצא כי בעת הקשירה הרצועה נחתכה באופן שלא היה ניכר כלל מבחוץ.. כך אירע שנמנע מלאכול חמין בשבת בשמחת קרוביו, וכאשר הפצירו בו בני המשפחה סיפר להם כי נודע לו בחלומו שיש כאן מעשה שבת, וכאשר בנו ניסה לברר את הדברים, גילה כי מישהו מבני המשפחה הזיז את הסיר בשבת מקצה כיסוי הפח לעבר מקום שהיד סולדת בו, דבר אשר שנוי במחלוקת בין הפוסקים. בני המשפחה יודעים לספר עוד מעשים רבים שהשתיקה יפה להם, על הנהגות מופלאות ממש מופתים גלויים, שהיה ניכר בעליל שהשכינה מתהלכת עמו בחינת רצון יראיו יעשה.
הרבה עניינים נתגלו לו בעת אמירת התהילים, כך בימי מלחמת ההתשה ניגש פעם אל ידידו רבי אברהם ההרי רפול זקן רבני אר"ץ ואמר לו היום יפלו מן המצרים שבעה מטוסי "מיג" שכן בעת אמירת התהילים אמר את הפסוק מי ימלל גבורות ה', בלטו לעיניו ראשי התיבות של מי ימלל גבורות שהם "מיג" ולידם הרגיש במספר שבע.
ואכן רבים היו מגיעים להתברך אצלו ולהוושע בפקודת ישועה ורחמים, כאשר הוא מתנער מכל ענייני מסותרין וסגולות וקמיעות וכוחות שונים, הכל רק בכח התפילה אל ה' באמונה פשוטה ובבטחון. באה אליו אשה מעירה שנודע לה כי היא חולה מסוכנת ל"ע, ואמר לה תעבדי את ה' בשמחה ו"אין לך כלום" ואז למרות שכבר קבעה תור לניתוח חזרה על כל הבדיקות ונתגלה שאכן "אין לה כלום".
חולה אחר בא לפניו, ואז העביר את ידו בתנועת ביטול ואמר לו "עבר לך" וכך היה. רבים האנשים שנושעו אצלו בזש"ק, ובחורים ונערות מבוגרים נתבשרו על זיווג הגון על ידי ברכותיו, וגם בעניינים אלו זכה להדרכה מן השמיים בחלומות מופלאים. כאשר באו לפניו בנות מבוגרות והוא פטר אותם בברכה, שמע בחלומו מעין תביעה עליו, וכי אין לך מה להגיד להם, והרי נאמר בתהילים "ממשבצות לבושה- כל כבודה בת מלך פנימה", אם הם ישמרו על הצניעות, הם יזכו ל"משבצות זהב לבושה" ראשי תיבות- מז"ל.
היה מיצר בצערן של ישראל, ובכל אירוע של אסון או פיגוע היה נאנח בבכיות קורעות לב, כאילו אירע הדבר לפניו. ובפרט בתיקון חצות היה בוכה ומתחנן לפני הקב"ה על הגלות ועל גלות השכינה, וכדבר בן אל אביו היה מתפלל, אבינו שבשמים אם אתה לא תרחם מי ירחם עלינו. בשנה האחרונה כאשר פינו יהודים מבתיהם נסער מאד, ןהכריז כי הוא בטוח שעל כך תבוא מפלה גדולה על אמריקה, ושמח לשמוע על הסופות והאסונות שהיכו בארה"ב, אם כי אמר שעדיין לא היה די בכך.
בתפילותיו הרבה להתפלל על עם ישראל ולבטל גזירות קשות מעל הכלל. בימי מלחמת המפרץ היה בוטח בה' והודיע מראש לכל בני משפחתו שלא יחבשו מסכות, ובעת האזעקה היה יוצא למרפסת. כך גם בימי ההפגזות בתשכ"ז כאשר ביתו היה בטווח קצר מהגבול ובבתים רבים פגעו פגזים וכדורים, אולם הוא נמנע מלהכנס למקלט, וישב בדירה שממול בשלווה ורגיעה ועסק בסדרי לימודו, באמרו אל תפחדו, כאן אני יותר בטוח ממכם.
היה איתן בדרכו, ואף כאשר נסתלק בנו מגדולי מזכי הרבים הגאון הצדיק רבי ניסים יגן זצ"ל, שהיה נועץ עמו בכל עמד בכך בגבורה כשהוא מצדיק דין שמים. אף בימי זקנותו המשיך להקפיד על סדרי לימודו, ואף הצטער על ראייתו שהלכה ונחלשה. ובימיו האחרונים קונן על כי אין ביכולתו להשלים שניים מקרא ואחד תרגום.
מזה כמה שנים שריאותיו לא תפקדו, והרופאים התפלאו מניין הוא שאב כלל את חיותו, כאשר אין לו כלל ריאות. אולם רבי יעקב לא וויתר על סדריו והמשיך להגיע אל הכולל וללמוד ואף לא וויתר על קביעותו אחת לשבוע לצאת לאסוף כסף עבור הכולל אשר הועמד בנשיאותו וקרוי על שמו "קהלת יעקב" אשר יסוד בנו רבי ניסים זצ"ל וכיום על ידי בנו רבי מאיר יגן שליט"א. ולמרות כל דרגותיו ביקש מיהודים חשובים שהכיר להתפלל עליו שיזכה לחזור בתשובה. כן פנה מספר פעמים לנכדו רבי מאיר בבקשה ובתחנונים שיעזור לו ויתפלל עבורו לחזור בתשובה וכשקרה ואיחר לכולל היה בא להתנצל בני נכדו בטענה שכעת הוא הראש כולל שלו וחייב להודיעו ולהתנצל בפניו. כמו"כ אחר פטירת בנו חרג ממנהגו שהקפיד לא להצטלם והיה כועס על מי שהיה מפציר לצלמו בטענה שזה מוריד מהצלם. הגיע בבגדי שבת לישיבה וקרא לנכדו והושיבו על כסאו של בנו רבי נסים וביקש שיביאו מצלמה ויצלמו אותם יחד ואיך שהוא מברכו והפציר בצלם שיצלם עוד והביא לו ספר תפילות שהיה קורה בו מידי יום ביומו וכת בו מכתב מאוד מרגש אף שמימיו לא הסכים להמליץ או להוציא מכתב ידו וכך כתב: בס"ד. לינכדי היקר רבי מאיר ממשיך דרכו של אביו בני רבי נסים זצוק"ל. ראש הכולל שלנו שיצליח בכל מעשיו ויתקבלו כל תפילותיו וכל ברכותיו שיתקימנה כן יהי רצון.וכל התומכים לנכדי הצדיק היקר לי מאוד רבי מאיר שליט"א יזכה לכל מילי דמיטב באהבה רבה מאוד אנוכי הצעיר יעקב הסבא.
זכה לראות דור ישרים מבורך, דור של מזכי הרבים ותלמידי חכמים מופלגים, יבדחל"ט בנו רבי יוסף יגן ראש מוסדות "טוב" בארץ ובעולם ומזכה את הרבים ברחבי ארה"ב ובדרום אמריקה, כאשר את כל פעילות תנועת "ערכים" בארץ אשר הניחה את היסוד לכל תנועת התשובה הקים וייסד בנשיאות והכוונת אחיו הגדול רבי נסים מתוך הבית הקטן של רבי יעקב.
ויתר בניו וחתניו רמי"ם ומרביצי תורה לאלפים. נכדים ונינים העוסקים בתורה ומרביצי תורה מגידי שיעורים דיינים ורבנים המקרבים לבם של ישראל לאביהן שבשמים, וזכה אף להיות
סנדק בבריתו של נכד של נכדו שהיה חביב עליו ביותר הוא הרב הגאון הרב נתן בן סניור שליט"א.ראש ישיבת משכן ציון ב"ב
רבי יעקב נפטר בגיל מאה ושתיים, בערב חג השבועות ה' סיוון, כאשר סביבו נצבים עשרות מצאצאיו ומקורביו, וכל הנוכחים קוראים סביבו שמע ישראל ופסוקי היחוד כמה פעמים, עד לעליית נשמתו הטהורה.
כשם שבחייו נמנע מלהטריח את זולתו כך גם בפטירתו בערב החג, כאשר החג פטר את בניו מלשבת שבעה כך גם לא יצאה נשמתו עד שהספיקו להתפלל ולהניח תפילין ואז נפטר בשעה רבע לשמונה בבוקר.
מפאת ערב החג נישאו הספדים קצרים בהלוייתו, הרב הגאון המקובל רבי דוד בצרי שליט"א פתח באמירת "אנשיי אמונה אבדו". לאחר מכן הספידוהו תמרורים הגאון הרב יהודה מועלם שליט"א ראש ישיבת פורת יוסף, הגאון רבי אברהם גניחובסקי שליט"א, המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א, חתנו הרה"ג רבי חיים בן סניור שליט"א, רב השכונה רבי שלום אייזנברג שליט"א, בנו הגאון רבי יוסף יגן שליט"א, הרב הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א בחצות היום של ערב החג יצאה ההלוויה ההמונית לעבר הר המנוחות, כשבהם רבנים וראשי ישיבות רבים מלווים את הצדיק לדרכו האחרונה.
בערב חג השבועות (תשס"ו) זמן מתן תורתינו נסתלק מן העוה"ז נפש נקי וצדיק, בן העוה"ב אשר עלה ונתעלה לשמי רום, איש קדוש אשר כל חיו נחבא אל הכלים, שייף עייל ושייף נפיק, אשר כל ימיו היו מקשה אחת של עבודת ה' תמה בהצנע לכת מתוך דביקות בצדיקי אמת וגדולי המקובלים, ואף הוא עצמו היה מעיין נובע של ברכות וישועות לכל צר ומצוק הלא הוא רבי יעק יגן זצ"ל שנסתלק לבית עולמו בהיותו זקן ושבע ימים בן מאה ושתיים, ועד יומו האחרון לא פסק מלעבוד את ה' במסירות נפש עם כל הדקדוקים, וזכה להקים דור של מרביצי תורה ומזכי הרבים בהיקפים שלא נשמעו מעולם.
רבים הכירו את "רבי יעקב יגן" ונהרו להתברך מפיו, אולם בענוותנותו ופשטות הנהגתו מעטים היו היודעים על גודל דרגותיו אליהם הגיע. קדושתו נבעה כבר מרחם, אמו הרבנית מרת מלכה שכל שכניה ידעו לספר על עצם צניעותה, והעידו שעליה נאמר "מעולם לא ראו קורות ביתה שערות ראשה" כפשוטו.
וכך גדל בתורה הקדושה ובטהרה עד עלותו ארצה עם הוריו. מאז עלותו ארצה לפני כשמונים שנה, דבק בחסידי המקובלים ק"ק בית ק-ל בעיר העתיקה, וקבע עמם את עיקר משכנו. העניות הגדולה אשר שררה אז בארץ בראשית ימי הבריטים, כאשר כל רכוש המשפחה נותר בחו"ל, נאלץ לעבוד עבודת כפיים בכדי להביא את לחמו, ואחר כך פתח חנות קטנה להתפרנס ממנה. אולם עשה את תורתו קבע ומלאכתו עראי, כאשר כל ימיו מאז נעוריו קבע עצמו בסדר איתן, כאשר שכב לישון בשעה מוקדמת ובשעות הקטנות של הלילה כאשר ננער כארי לתיקון חצות וללימוד בהתמדה עצומה עד אור הבוקר, כשכל שנותיו הקפיד בכל יום להתפלל כותיקין כשבדרך מביתו ועד בית הכנסת הידר לצאת כשהוא מעוטר בטלית ובתפילין רש"י ור"ת יחדיו כדעת מקובלי הספרדים. ולאחר התפילה המשיך בשיעורים הקבועים בישיבת המקובלים עד לשעה עשר או אחת עשרה שאז היה מתפנה לצאת לחנותו הקטנה, ליד שוק מחנה יהודה מול ת"ת עץ חיים.
בטחונו ואמנותו היו לשם דבר, כאשר מכריו טענו בפניו כי בשוק נהוג לפתוח את החנויות השכם בבוקר, וכאשר הוא פותח את החנות בשעה כל כך מאוחרת הוא מפסיד את רוב הקונים, אשר כבר קנו את צרכיהם בחנויות אחרות שבשוק, אמר אז בתום אמונתו, מה שמגיע אלי יגיע אלי. ואכן בכל יום בעת פתיחת החנות, כאשר היה צורך להתארגן שעה ארוכה להוציא את כל הסחורה מתוך הכור הקטן שהיווה את כל חנותו, עמדו אנשים והמתינו בסבלנות עד שתתחיל המכירה. וכשהיה פונה אליהם ואמר להם הנה הנכם מחכים לי, לכו בבקשה לקנות בחנויות האחרות שבשוק, לא וויתרו והמתינו לקנות דווקא אצלו.
רבים הכירו את "רבי יעקב יגן" ונהרו להתברך מפיו, אולם בענוותנותו ופשטות הנהגתו מעטים היו היודעים על גודל דרגותיו אליהם הגיע. קדושתו נבעה כבר מרחם, אמו הרבנית מרת מלכה שכל שכניה ידעו לספר על עצם צניעותה, והעידו שעליה נאמר "מעולם לא ראו קורות ביתה שערות ראשה" כפשוטו. וכך גדל בתורה הקדושה ובטהרה עד עלותו ארצה עם הוריו. מאז עלותו ארצה לפני כשמונים שנה, דבק בחסידי המקובלים ק"ק בית ק-ל בעיר העתיקה, וקבע עמם את עיקר משכנו
