סִפּוּרִים רַבִּים יֶשְׁנָם אוֹדוֹת גִּלְגּוּלֵי נְשָׁמוֹת וְגִלּוּיִים מֵעוֹלַם הָאֱמֶת, אוּלָם דּוֹמֶה כִּי לֹא רַבִּים מֵהֶם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּשׁוּרָה אַחַת עִם הַסִּפּוּר הַבָּא – אוֹתוֹ שָׁמַעְתִּי מִבַּעַל הַמַּעֲשֶׂה בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, בָּחוּר בְּשֵׁם מֵאִיר, וְכָךְ סִפֵּר לִי מֵאִיר:
הַלָּה, נָסַע לִפְנֵי כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה עִם חֲבֵרִים בִּכְבִישׁ תָּלוּל הַמִּתְפַּתֵּל לְצַד וָאדִי עָמֹק, כְּבִישׁ מְסֻכָּן בִּמְיֻחָד. דַּקּוֹת סְפוּרוֹת לְאַחַר תְּחִלַּת הַנְּסִיעָה – נִרְדַּם מֵאִיר, וְהָרֶכֶב סָטָה מִנְּתִיב הַנְּסִיעָה, הִמְשִׁיךְ אֶל עֵבֶר הַתְּהוֹם, וְהִדַּרְדֵּר כְּמָאתַיִם מֶטְרִים.
הַחֲבֵרִים, אֲשֶׁר נָסְעוּ בְּרֶכֶב אַחֵר – רָאוּ אֶת מֵאִיר נֶעֱלָם בְּעִקּוּל הַדֶּרֶךְ, וּמִשֶּׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ בַּהֶמְשֵׁךְ – חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּכְדֵי לִבְדֹּק מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ. לְאַחַר מִסְפַּר רְגָעִים שֶׁל חִפּוּשׂ – הִתְגַּלְּתָה לְעֵינֵיהֶם הַטְּרָגֶדְיָה בִּמְלֹא עָצְמָתָהּ. הֵם רָאוּ אֶת הָרֶכֶב מְרֻסָּק אֵי־שָׁם, בְּעֹמֶק הַוָּאדִי, וְגוּפָתוֹ שֶׁל מֵאִיר מֻשְׁלֶכֶת כִּשְׁלֹשִׁים מָטָר הָלְאָה מִשָּׁם.
צֶוֶת הַחִלּוּץ שֶׁהִגִּיעַ – לֹא צִפָּה לִמְצֹא נִצּוֹלִים. בָּרוּר הָיָה לַכֹּל כִּי מִנְּפִילָה שֶׁכָּזוֹ – לֹא נִתָּן לָצֵאת בַּחַיִּים בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאָמְנָם, הַחוֹבְשִׁים שֶׁהִגִּיעוּ לַשֶּׁטַח הִבְחִינוּ בְּקַלּוּת כִּי הַנֶּהָג סוֹבֵל מִפְּגִיעוֹת בְּכָל חֶלְקֵי גּוּפוֹ, נְטוּל דֹּפֶק וּנְשִׁימָה. רוֹפֵא שֶׁהָיָה עִם הַצֶּוֶת – בִּקֵּשׁ לִקְבֹּעַ אֶת מוֹתוֹ שֶׁל מֵאִיר, אוּלָם אַחַד הַחוֹבְשִׁים, בְּצַעַד שֶׁנִּרְאָה חֲסַר הִגָּיוֹן לַחֲלוּטִין – בִּקֵּשׁ לְנַסּוֹת וְלַעֲרֹךְ בּוֹ הַחְיָאָה...
וְכָאן, לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, אֵרַע הַנֵּס... לְפֶתַע הוֹפִיעַ דֹּפֶק קַל אֲשֶׁר הָלַךְ וְהִתְחַזֵּק, הַנְּשִׁימָה הֵחֵלָּה לַחֲזֹר אַט־אַט, בְּשָׁלָב זֶה – מִהֲרוּ לְפַנּוֹת אֶת הַפָּצוּעַ לְבֵית הַחוֹלִים – שָׁם שָׁכַב כְּ"צֶמַח" בְּמֶשֶׁךְ חֹדֶשׁ יָמִים. אוּלָם בְּהַדְרָגָה, לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הַמִּשְׁתָּאוֹת שֶׁל הָרוֹפְאִים – הֵחֵל נִכָּר שִׁפּוּר בְּמַצָּבוֹ...
גַּם עַתָּה, עֲדַיִן הָיוּ הָרוֹפְאִים מְשֻׁכְנָעִים כִּי לְאַחַר הַפְּגִיעוֹת שֶׁסָּפַג – לֹא יוּכַל מֵאִיר לָשׁוּב לְתִפְקוּד מָלֵא. הֵם הִבְהִירוּ לְהוֹרָיו כִּי אֶת שְׁאֵרִית חַיָּיו – יֵאָלֵץ לְבַלּוֹת כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּמוֹסָד שִׁקּוּמִי כָּלְשֶׁהוּ, אוּלָם שׁוּב אֵרַע נֵס גָּלוּי: מִקֵּץ חֳדָשִׁים מִסְפָּר שָׁב מֵאִיר וְהָיָה כְּאַחַד הָאָדָם, חָזַר לָעֲבוֹדָה וּלְתִפְקוּד מָלֵא!
אָדָם מִן הַשּׁוּרָה, הָיָה מִתְבּוֹנֵן בַּנֵּס שֶׁאֵרַע לוֹ – וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה. אוּלָם מֵאִיר מְיֻדָּעֵנוּ – הָיָה עַקְשָׁן... הוּא הִמְשִׁיךְ לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ גּוֹי, אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, חִלֵּל שַׁבָּת, וּבְקִצּוּר: הִמְשִׁיךְ לַעֲבֹר עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה!!
וּבְכֵן, מִשֶּׁרָאָה הַקב"ה כִּי הַמֶּסֶר לֹא הוּבַן – נִשְׁלַח מֶסֶר נוֹסָף... לְאַחַר מִסְפַּר חָדָשִׁים, הֶחְלִיט מֵאִיר לָצֵאת עִם חֲבֵרִים לִבְרָזִיל, לְטִיּוּל. בְּמַהֲלַךְ הַטִּיּוּל – הֶחְלִיטוּ הַחֲבֵרִים לָצֵאת לְמַסְלוּל קָשֶׁה, הַמְחַיֵּב מַעֲבָר בָּרֶגֶל בְּמֵימֵי הָאוֹקְיָנוֹס בֵּין שְׁנֵי אִיִּים, בִּנְקֻדָּה אֲשֶׁר בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם הַמַּיִם בָּהּ רְדוּדִים, כָּךְ שֶׁנִּתָּן לִצְעֹד עַל קַרְקָעִית הַיָּם, אוּלָם בְּמִקְרֶה שֶׁל סְעָרָה – עֲלוּלִים הַמַּיִם לְטַפֵּס לִגְבָהִים עֲצוּמִים.
קְבוּצַת הַחֲבֵרִים הֵחֵלָּה אֵפוֹא אֶת דַּרְכָּהּ בֵּין הָאִיִּים, הַמַּיִם הָיוּ רְגוּעִים וּשְׁלֵוִים, מֶזֶג הָאֲוִיר נִרְאָה נֹחַ, אוּלָם לְפֶתַע – בִּהְיוֹתָם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מִבְּלִי אֶפְשָׁרוּת לְהִתְקַדֵּם אוֹ לַחֲזֹר – הֵחֵלּוּ נִרְאִים סִימָנִים הַמְּעִידִים עַל סְעָרָה מִתְקָרֶבֶת... חַבְרֵי הַקְּבוּצָה נִסּוּ לַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁבִּיכָלְתָּם: הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת תַּרְמִילֵיהֶם וְאֶת מֵיכָלֵי הַמַּיִם – בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְקַדֵּם בִּמְהִירוּת, אוּלָם נִרְאֶה הָיָה כִּי הַכֹּל לַשָּׁוְא: הָרוּחַ אֲשֶׁר הֵחֵלָּה נוֹשֶׁבֶת בְּחָזְקָה – מָנְעָה מֵהֶם לְהִתְקַדֵּם, וּבָרוּר הָיָה כִּי בְּעוֹד רְגָעִים סְפוּרִים יִמְצְאוּ אֶת מוֹתָם בֵּין גַּלֵּי הַיָּם!
כָּעֵת, בִּרְאוֹתוֹ אֶת הַמָּוֶת לְנֶגֶד עֵינָיו – נִזְכַּר מֵאִיר מְיֻדָּעֵנוּ בַּקב"ה... הוּא פָּנָה אֵלָיו מֵעֹמֶק הַלֵּב וְהִתְחַנֵּן: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי וְאַתָּה נִמְצָאִים כָּאן לְבַד, אִם תַּעֲשֶׂה נֵס וְתַצִּיל אוֹתִי – אֲנִי מַבְטִיחַ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה!!". וְהִנֵּה, רְאֵה זֶה פֶּלֶא: אַךְ סִיֵּם מֵאִיר אֶת תְּפִלָּתוֹ הַנִּרְגֶּשֶׁת – וּלְפֶתַע שָׁכְכָה הַסְּעָרָה... הַקב"ה שָׁלַח אֶת שַׂר הַיָּם לְהוֹרִיד אֶת מִפְלַס הַמַּיִם, וְכָל חַבְרֵי הַקְּבוּצָה הִצְלִיחוּ לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצָם בְּשָׁלוֹם!
אוּלָם אִם סְבוּרִים אָנוּ כִּי מֵאִיר קִיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ – אֵינֶנּוּ אֶלָּא טוֹעִים... אַף שֶׁהַמְּקוֹמִיִּים הִבְהִירוּ לוֹ כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִתְקְלוּ בְּתוֹפָעָה כָּזוֹ – בָּהּ שָׁב הַיָּם מִזַּעְפּוֹ כָּךְ, מִבְּלִי כָּל סִבָּה הֶגְיוֹנִית, וְאַף שֶׁהוּא עַצְמוֹ יָדַע הֵיטֵב כִּי הַיְשׁוּעָה הִגִּיעָה בְּדִיּוּק לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל אֶל הָאֱלֹקִים מֵעֹמֶק לִבּוֹ, עַל אַף כָּל זֹאת – לֹא לָמַד מְיֻדָּעֵנוּ אֶת הַלֶּקַח, לֹא שִׁנָּה אֶת דַּרְכּוֹ וְלֹא שָׁב בִּתְשׁוּבָה. הוּא הִתְפַּתָּה לְדִבְרֵי הַהֶבֶל שֶׁל חֲבֵרָיו, אֲשֶׁר טָעֲנוּ כִּי הַמְדֻבָּר פָּשׁוּט בְּ"מִקְרֶה"...
מִכָּאן, הִמְשִׁיךְ מֵאִיר לַאֲמֵרִיקָה, שָׁם פָּתַח חֶבְרַת הוֹבָלוֹת. בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעוֹד הוּא יוֹשֵׁב בְּמִשְׂרָדוֹ – הִרְגִּישׁ לְפֶתַע כֵּיצַד גּוּפוֹ מַפְסִיק לְתַפְקֵד. יָדָיו אֵינָן נִשְׁמָעוֹת לוֹ, גּוּפוֹ רוֹעֵד, וְכַאֲשֶׁר הוּא נוֹגֵעַ בַּחֲפָצִים – הוּא אֵינוֹ חָשׁ בָּהֶם. מֵאִיר הֵבִין כִּי הִגִּיעַ רֶגַע הָאֱמֶת, וְכִי מִשָּׁמַיִם הֶחְלִיטוּ לִטֹּל אֶת נִשְׁמָתוֹ. חֹשֶׁךְ הֵחֵל לְכַסּוֹת אוֹתוֹ, וּבִשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו הוּא יָרַד לָרְחוֹב, עָצַר מוֹנִית, וּבִקֵּשׁ מֵהַנֶּהָג הַכּוּשִׁי כִּי יִקַּח אוֹתוֹ אֶל כְּתֹבֶת מְסֻיֶּמֶת בְּמַנְהֶטֶן בָּהּ הִתְגּוֹרֵר עִם חֲבֵרִים, וְשָׁם, יָדַע כִּי יְטַפְּלוּ בּוֹ – אוֹ לְפָחוֹת בְּגוּפָתוֹ...
וְאָמְנָם, רֶגַע אוֹ שְׁנַיִם לְאַחַר שֶׁנִּכְנַס לַמּוֹנִית – אִבֵּד מֵאִיר אֶת הַכָּרָתוֹ, וְנָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ. הוּא הִרְגִּישׁ אֵיךְ נִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת מִגּוּפוֹ, הוּא רָאָה אֶת הַנְּשָׁמָה – מַבְרִיקָה וּלְבָנָה כְּיַהֲלוֹם, הוּא הִבְחִין כִּי הַנְּשָׁמָה עוֹלָה מַעְלָה, וּבְמַקְבִּיל – הִבִּיט מִבַּחוּץ בְּגוּפוֹ הַמֻּטָּל בַּמּוֹנִית.
מִשָּׁם, הֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ מְעָרָה אֲרֻכָּה וַחֲשׁוּכָה – אֶל הָעוֹלָם הַבָּא, שָׁם חִכּוּ לוֹ שְׁנֵי מַלְאָכִים אֲשֶׁר תְּפָסוּהוּ מִכְּתֵפָיו וְהִצִּיבוּהוּ עַל בָּמָה גְּבוֹהָה. מוּלוֹ – עָמַד הַקַּטֵּגוֹר, אֲשֶׁר הֶרְאָה לוֹ אֶת הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים שֶׁעָשָׂה בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו, וְהָיוּ הַרְבֵּה כָּאֵלּוּ... הוּא לֹא סְתָם "רָאָה" אֶת הָעֲבֵרוֹת – אֶלָּא חָשׁ כְּאִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָן בְּזֶה הָרֶגַע!! לְצִדּוֹ שֶׁל הַקַּטֵּגוֹר – עָמַד הַסַּנֵּגוֹר, אוּלָם לֹא הָיָה לוֹ הַרְבֵּה מַה לְּהוֹסִיף... מִטְעַן הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים הָיָה דַּל בְּאֹפֶן מְעוֹרֵר רַחֲמִים...
"בְּאוֹתוֹ רֶגַע" – סִפֵּר מֵאִיר לְיָמִים – "הִתְבַּיַּשְׁתִּי כְּפִי שֶׁלֹּא הִתְבַּיַּשְׁתִּי מִיָּמַי, רָצִיתִי לִקְבֹּר אֶת עַצְמִי בָּאֲדָמָה, אוּלָם לֹא הָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁכָּזוֹ. הַקַּטֵּגוֹר עָמַד מוּלִי וְצָעַק: "רָשָׁע מְרֻשָּׁע! אֵיךְ אַתָּה לֹא מִתְבַּיֵּשׁ? אַתָּה, בֵּן שֶׁל צַדִּיקִים, בֵּן שֶׁל רַבָּנִים, נָתְנוּ לְךָ כַּמָּה וְכַמָּה הִזְדַּמְּנֻיּוֹת בִּזְכוּת אֲבוֹתֶיךָ, וְאִלּוּ אַתָּה – הִמְשַׁכְתָּ בְּדַרְכְּךָ הָרָעָה!", וְכָאן, הֵחֵל מוֹנֶה אֶת עֲווֹנוֹתַי תּוֹךְ שֶׁהוּא מוֹכִיחַ אוֹתִי עֲלֵיהֶם אֶחָד לְאֶחָד.
"לְאַחַר מִכֵּן רָאִיתִי אוֹר אֵין סוֹפִי, מָלֵא אַהֲבָה וְרַחֲמִים, מָלֵא תַּחֲנוּנִים. הָיִיתִי מוּכָן לְהִשָּׂרֵף בַּגֵּיהִנֹּם לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת – וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לַעֲמֹד מוּל הַקב"ה בְּבוּשָׁה כֹּה נוֹרָאָה!! רָאִיתִי אֶת הַצַּעַר שֶׁל הַקב"ה עַל כָּךְ שֶׁצָּרִיךְ לִשְׂרֹף אוֹתִי בַּגֵּיהִנֹּם בְּשֶׁל עֲווֹנוֹתַי, וְאֵין יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִכָּךְ!".
אֶלָּא שֶׁשּׁוּב, עָמְדָה לוֹ לְמֵאִיר זְכוּת אֲבוֹתָיו: אֶחָד מִסָּבָיו הַצַּדִּיקִים עָמַד בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה וְאָמַר, כִּי אִם יַחְזִירוּ אֶת נֶכְדּוֹ לָעוֹלָם – הוּא יְתַקֵּן אֶת דְּרָכָיו וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל. אוּלַם הַקַּטֵּגוֹר לֹא הִרְפָּה... "אִם אַתֶּם מַחְזִירִים אוֹתוֹ – עֲלֵיכֶם לְוַדֵּא שֶׁלֹּא יִזְכֹּר מַה שֶּׁרָאָה כָּאן, שֶׁכֵּן אִם יִזְכֹּר הַכֹּל – זוֹ לֹא חָכְמָה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה!" – טָעַן הַשָּׂטָן. אוּלָם כָּאן הֵחֵל מֵאִיר בּוֹכֶה וּמִתְחַנֵּן כִּי יַנִּיחוּ לוֹ לִזְכֹּר אֶת מַה שֶּׁרָאָה בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל שֵׁנִית.
"אֲנִי נִשְׁבָּע לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְלִהְיוֹת צַדִּיק, רַק אַל תִּמְנְעוּ מִמֶּנִּי אֶת זִכְרוֹן הַמַּרְאֶה שֶׁרָאִיתִי!" – הִתְחַנֵּן מֵאִיר בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּתְפִלָּתוֹ הִתְקַבְּלָה. שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר לִוּוּהוּ עַד עַתָּה – הֶחְזִירוּהוּ מִבַּעַד לַמִּנְהָרָה הָאֲרֻכָּה, וּלְפֶתַע הוּא מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּגוּפוֹ.
בּוֹ בַּמָּקוֹם שִׁנָּה מֵאִיר אֶת דַּרְכּוֹ: הוּא הִמְשִׁיךְ אֶל עֵבֶר יְשִׁיבָה קְרוֹבָה, וְנִגַּשׁ אֶל רַב מְסֻיָּם אֲשֶׁר לִוָּה אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ תְּשׁוּבָתוֹ. הַיּוֹם הוּא מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁבַּדּוֹר!! "רַבּוֹתַי, אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַדִּין, רָאִיתִי אֶת צַעַר הַשְּׁכִינָה, בְּעֵינַי מַמָּשׁ!" – הוּא אוֹמֵר תָּמִיד, וּמוֹסִיף לְהַפְתִּיעַ אֶת שׁוֹמְעָיו בַּיְדִיעָה כִּי כָּל הַחֲוָיוֹת שֶׁחָוָה – מְתֹאָרוֹת בְּדִיּוּק נִמְרָץ בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת...
אֵין סָפֵק. זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא זוֹ לְקַבֵּל הִזְדַּמְּנוּת אַחַר הִזְדַּמְּנוּת, וַאֲפִלּוּ הִזְדַּמְּנוּת אַחַת – הִנָּהּ נְדִירָה לְמַדַּי... לָכֵן, כְּדַאי, כְּדַאי מְאֹד לַחְזֹר כָּל עוֹד נִתָּן לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי מִי יוֹדֵעַ אִם תִּנָּתֵן הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה?!
לרשימת המאמרים המלאה
