נֶאֱמַר בַּפָּסוּק (מִשְׁלֵי ג', ה'): "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךְ אַל תִּשָּׁעֵן". מַשְׁמָעוּת הַפָּסוּק הִיא, כִּי הַבִּטָּחוֹן בַּה' צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּטָּחוֹן גָּמוּר, מֻחְלָט, אֲשֶׁר אֵין אַחֲרָיו וְלֹא כְּלוּם. הַבִּטָּחוֹן – תָּמִיד מוֹעִיל, אוּלַם זֹאת בִּתְנַאי שֶׁהִנּוֹ מֻחְלָט לְגַמְרֵי.
לְדֻגְמָא: כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹבֵר דִּירָה, וּמִתְחַבֵּט בַּשְּׁאֵלָה כֵּיצַד יִתְפַּרְנֵס בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ – הֲרֵי זֶה סִימָן לְכָךְ שֶׁאֵינוֹ בּוֹטֵחַ בַּה' לְגַמְרֵי. אִלּוּ הָיָה בּוֹטֵחַ לַחֲלוּטִין – לֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁהָיָה חָשׁ וּמֵבִין כִּי הַקב"ה הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם בּוֹ הוּא נִמְצָא, בֵּין אִם זֶה בִּמְקוֹם מְגוּרָיו הַקּוֹדֵם – וּבֵין אִם בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ.
אוֹ לְמָשָׁל, כַּאֲשֶׁר מְפַטְּרִים אָדָם מֵעֲבוֹדָתוֹ – הוּא דּוֹאֵג... מָה אַתָּה דּוֹאֵג? אַתָּה מְפַחֵד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ אֹכֶל? וְכִי מִי מְפַרְנֵס אוֹתְךָ, הַקב"ה – אוֹ הַבּוֹס שֶׁלְּךָ? אִם הָאָדָם אֵינוֹ מַאֲמִין בְּאֹפֶן מֻחְלָט שֶׁהַקב"ה הוּא הַמְפַרְנֵס אוֹתוֹ – הֲרֵי הוּא כּוֹפֵר!!
אֲנַחְנוּ הֲרֵי אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לְפָחוֹת בְּכָל יוֹם: "הַקֵּל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא", וְהַקב"ה אוֹמֵר לָנוּ כִּבְיָכוֹל: "אִם אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁאֲנִי כָּזֶה גָּדוֹל, כָּזֶה גִּבּוֹר וְכָזֶה נוֹרָא – לָמָּה אַתֶּם מֻדְאָגִים? תִּבְטְחוּ בִּי – וַאֲנִי אֶדְאַג לְכָל מַחְסוֹרְכֶם!"
בְּמֵאָה אָחוּז
הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא, לִמֵּד אוֹתִי עַד כַּמָּה כֹּחוֹ שֶׁל הַבִּטָּחוֹן חָזָק, וּמֵאִידָךְ – עַד כַּמָּה צָרִיךְ הַבִּטָּחוֹן לִהְיוֹת מֻחְלָט וְגָמוּר.
הָיָה זֶה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, כַּאֲשֶׁר שָׁהִיתִי עִם בְּנִי בֶּן הַשָּׁלֹשׁ בְּגִבְעַת עָדָה, לְיַד בִּנְיָמִינָה. הִתְעַכַּבְנוּ מְעַט יוֹתֵר מֵהַמְתֻכְנָן, וְקַיָּם הָיָה חֲשָׁשׁ פֶּן נַפְסִיד אֶת הָרַכֶּבֶת. הָרַכֶּבֶת הַקְּרוֹבָה – הָיְתָה עֲתִידָה לָצֵאת לְדַרְכָּהּ בְּחָמֵשׁ בְּדִיּוּק. הָרַכֶּבֶת הַבָּאָה – הָיְתָה אֲמוּרָה לָצֵאת בְּשֶׁבַע. הַשָּׁעָה הָיְתָה עֲשָׂרָה לְחָמֵשׁ, וְאָנוּ הָיִינוּ בְּמֶרְחַק חֲמִשָּׁה קִילוֹמֶטְרִים מִתַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת...
לֹא יָדַעְתִּי מַה לַּעֲשׂוֹת, אֲבָל בֵּינְתַיִם – הִתְחַלְתִּי לָרוּץ. הַבֵּן שֶׁלִּי, פָּנָה אֵלַי וְשָׁאַל: "לָמָּה אָנוּ רָצִים?", וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי וְאָמַרְתִּי: "הָרַכֶּבֶת יוֹצֵאת בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת הִשְׁתַּדְּלוּת לִתְפֹּס אוֹתָהּ!". "וְאִם נֹאמַר תְּהִלִּים – זֶה יַעֲזֹר?" – שָׁאַל בְּנִי בֶּן הַשָּׁלֹשׁ, וַאֲנִי הֵשַׁבְתִּי בְּחִיּוּב. "בְּוַדַּאי", אָמַרְתִּי. "תְּהִלִּים עוֹזְרִים תָּמִיד", וּשְׁנֵינוּ יַחַד הִתְחַלְנוּ לוֹמַר "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת".
וְהִנֵּה, בְּעוֹד אָנוּ רָצִים – יָצְאָה מֵחֲנִיַּת הַבַּיִת שֶׁלְּיָדֵנוּ מְכוֹנִית חֲדָשָׁה, בִּנְסִיעָה מְהִירָה. לֹא הִכַּרְתִּי אֶת הַנֶּהָג, מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי בּוֹ, אוּלָם הוּא לְפֶתַע עָצַר לְיָדִי וְצָעַק: "תִּכָּנְסוּ מַהֵר! אֵין זְמַן!!". מִבְּלִי לַחְשֹׁב פַּעֲמַיִם – נִכְנַסְנוּ. לֹא יָדַעְתִּי לְהֵיכָן הוּא נוֹסֵעַ, אוּלָם הֵבַנְתִּי כִּי הוּא בְּוַדַּאי מִתְקַדֵּם לַכִּוּוּן הַכְּלָלִי אֵלָיו רַצְנוּ, וְיוּכַל לְקָרֵב אוֹתָנוּ אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת.
הַנֶּהָג מִצִּדּוֹ, פָּתַח בִּנְסִיעָה מְהִירָה, כִּמְעַט מְטֹרֶפֶת... "לְהֵיכָן אַתָּה מְמַהֵר?" – שְׁאַלְתִּיו, וְהַתְּשׁוּבָה הִכְּתָה אוֹתִי בְּתַדְהֵמָה: "אֲנִי חַיָּב לְהַסְפִּיק אֶת הָרַכֶּבֶת שֶׁיּוֹצֵאת בְּחָמֵשׁ!! אָסוּר לִי לְאַחֵר!!" – הִסְבִּיר...
וְאָכֵן, הִגַּעְנוּ לַתַּחֲנָה בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, כַּאֲשֶׁר הָרַכֶּבֶת כְּבָר צָפְרָה בְּהַכְרִיזָהּ עַל כַּוָּנָתָהּ לָצֵאת לְדַרְכָּהּ... וְהַנֶּהָג שֶׁלָּנוּ צָפַר גַּם הוּא, וְנַהַג הָרַכֶּבֶת שֶׁהִבְחִין בָּנוּ – הֶחְלִיט לְחַכּוֹת וּלְהַמְתִּין עַד שֶׁנַּגִּיעַ!! כָּךְ הִסְפַּקְנוּ אֶת הָרַכֶּבֶת בְּאֹפֶן בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי לַחֲלוּטִין, וְזֹאת רַק בִּזְכוּת הַבִּטָּחוֹן הַתָּמִים וְהַשָּׁלֵם בְּבוֹרֵא הָעוֹלָם!
בִּקּוּר בַּיִת שֶׁל הַקב"ה...
אִם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִבְחֹן אֶת הַבִּטָּחוֹן שֶׁלָּנוּ, עָלֵינוּ רַק לַחְשֹׁב מָה אָנוּ עוֹשִׂים כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד חוֹלֶה עִם נַזֶּלֶת... אִם אֲנַחְנוּ מְמַהֲרִים לְקֻפַּת חוֹלִים, וְרַק אַחֲרֵי שֶׁהָרוֹפֵא מַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ נִזְכָּרִים לוֹמַר כַּמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים – זֶה סִימָן שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מַאֲמִינִים... אִם אֲנַחְנוּ מַזְמִינִים רוֹפֵא לְבִקּוּר בַּיִת – זֶה סִימָן שֶׁאָנוּ לֹא מַאֲמִינִים, כִּי אִם הָיִינוּ מַאֲמִינִים – הָיִינוּ דָּבָר רִאשׁוֹן אוֹמְרִים תְּהִלִּים וּמַזְמִינִים אֶת הַקב"ה לְבִקּוּר בַּיִת!!
אִם אָנוּ מַשְׁלִיכִים אֶת יְהָבֵנוּ עַל הָרוֹפֵא, בִּמְקוֹם עַל הַקב"ה שֶׁהוּא רוֹפֵא כָּל בָּשָׂר – אֲזַי הַקב"ה אֵינוֹ נוֹתֵן רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפֵּא. וּכְשֶׁאָנוּ פּוֹנִים אֵלָיו לְאַחַר שֶׁנּוֹאַשְׁנוּ מֵהָרוֹפְאִים לְמִינֵיהֶם – הוּא אוֹמֵר לָנוּ כִּבְיָכוֹל: "אִם סְמַכְתֶּם עַל הָרוֹפֵא – תִּסְתַּדְּרוּ אִתּוֹ לְבַד!"...
וְכָךְ גַּם בְּכָל נוֹשֵׂא... כְּשֶׁאֵין עֲבוֹדָה, צָרִיךְ לָלֶכֶת לְלִשְׁכַּת הָעֲבוֹדָה כְּדֵי לְקַבֵּל הַבְטָחַת הַכְנָסָה. אֲבָל עֲדַיִן, הָאָדָם הַמַּאֲמִין – קֹדֶם אוֹמֵר כַּמָּה פִּרְקֵי תְּהִלִּים, מְבַקֵּשׁ מֵהַקב"ה עַל פַּרְנָסָה – שֶׁיָּזוּן אוֹתוֹ בְּנַחַת כְּמוֹ שֶׁהוּא זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם, וְרַק לְאַחַר מִכֵּן – עוֹשֶׂה אֶת הַהִשְׁתַּדְּלוּת הַנִּדְרֶשֶׁת. לְעֻמַּת זֹאת, זֶה שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין – מְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁבָּעוֹלָם, וְרַק אַחַר כָּךְ נִזְכָּר גַּם לוֹמַר אֵיזֶה פֶּרֶק תְּהִלִּים... וּבְכֵן, זוֹהִי לֹא אֱמוּנָה וְזֶהוּ לֹא בִּטָּחוֹן!!
לרשימת המאמרים המלאה
