יֵשׁ בְּיָדֵינוּ כְּלִי רַב עָצְמָה – תְּפִלָּה, וְאֵינֶנּוּ מְנַצְּלִים אוֹתוֹ מַסְפִּיק! עָלֵינוּ לְנַצֵּל אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁהקב"ה יָצַר אִתָּנוּ לָנֶצַח, וְלִפְנוֹת אֵלָיו בְּבַקָּשׁוֹת וּבְתַחֲנוּנִים מֵעֹמֶק הַלֵּב. לֹא רַק לְהַאֲמִין שֶׁהקב"ה קַיָּם, אֶלָּא לִפְנוֹת אֵלָיו בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ – "בָּרוּךְ אַתָּה ה'", לְפִי שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נוֹכֵחַ לְיָדֵנוּ כָּל רֶגַע וָרֶגַע. יֵשׁ לְדַבֵּר אֶל ה' בְּמִלִּים פְּשׁוּטוֹת, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וּשְׁלֵמָה.
זוֹהִי דֶּרֶךְ חַיִּים שֶׁצְּרִיכָה לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּי בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם. לָאָדָם מִתְעוֹרֶרֶת אֵיזוֹ בְּעָיָה מִשְׁפָּטִית סְבוּכָה. מִיָּד הוּא פּוֹנֶה לְעוֹרֵךְ דִּין. מַדּוּעַ לֹא לקב"ה? מַדּוּעַ שֶׁלֹּא יַעֲמֹד וְיִתְפַּלֵּל לִפְנֵי מִי שֶׁעוֹזֵר יוֹתֵר מִכָּל עוֹרְכֵי הַדִּין שֶׁבָּעוֹלָם?!
כַּאֲשֶׁר, חָלִילָה, אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה חוֹלֶה, מִיָּד מְצַלְצְלִים לָרוֹפֵא. אח"כ אוּלַי גַּם מִתְפַּלְּלִים... מַדּוּעַ? מֶה חָסֵר לַקב"ה?! הֲרֵי הַקב"ה הוּא הָרוֹפֵא הַמֻּצְלָח בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, וּבְכֹחוֹ לְרַפֵּא כָּל אֶחָד מִכָּל מַחֲלָה שֶׁהִיא.
זֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים אָנוּ בַּתְּפִלָּה "כִּי רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אָתָּה". נִמְנוּ כָּאן שְלֹשָׁה תְּאָרִים: רוֹפֵא, רַחֲמָן, וְנֶאֱמָן. מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר?
סִפֵּר לִי יְהוּדִי שֶׁחַי בְּבֶּרְלִין לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים, שֶׁפַּעַם אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ נֶחֱלָה, וְהוּא הִתְיַעֵץ עִם הַמֻּמְחִים לְאֵיזֶה פְּרוֹפֶסוֹר לָגֶשֶׁת. אָמְרוּ לוֹ הַמֻּמְחִים שֶׁיֶּשְׁנָם שְלֹשָׁה רוֹפְאִים, וּלְכָל אֶחָד מַעֲלָה וְחִסָּרוֹן: רוֹפֵא אֶחָד הוּא אָכֵן רוֹפֵא גָּדוֹל מִבְּחִינָה מִקְצוֹעִית, אַךְ הוּא אַכְזָרִי, צַעֲקָן וּבִלְתִּי מִתְחַשֵּׁב. בְּקִצּוּר: רוֹפֵא טוֹב אַךְ לֹא אָדָם טוֹב. הָרוֹפֵא הַשֵּׁנִי הוּא רַחֲמָן וְטוֹב לֵב וְגַם מִקְצוֹעִי, אַךְ הוּא יַקְרָן. כְּדֵי לְהִתְקַבֵּל אֶצְלוֹ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם לוֹ סְכוּם עָתֵק, וְזֶה קָשֶׁה כִּי לֹא לְכָל אֶחָד יֵשׁ סְכוּם כָּזֶה, וְיֶשְׁנָם כָּאֵלּוּ שֶׁנֶּאֶלְצוּ לִמְכֹּר אֶת בֵּיתָם עַל מְנָת לִזְכּוֹת לְבִקּוּר אֶצְלוֹ. הָרוֹפֵא הַשְּׁלִישִׁי הוּא גַּם רַחֲמָן וְגַם אֵינוֹ תָּאֵב בֶּצַע כָּל כָּךְ, אַךְ הוּא אֵינֶנּוּ מֵבִין בִּרְפוּאָה, בִּלְתִּי מִקְצוֹעִי בַּעֲלִיל.
כָּל זֶה כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּרוֹפֵא בָּשָׂר וָדָם, אֲבָל הַקב"ה הוּא "קֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן". "קֵל רוֹפֵא" הַכַּוָּנָה יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת לְרַפֵּא. "רַחֲמָן" – הוּא עוֹשֶׂה זֹאת מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְרַחֲמִים, לֹא בְּאַכְזָרִיּוּת וְהִתְנַשְּׂאוּת. "וְנֶאֱמָן" – לֹא נוֹטֵל מָמוֹן עֲבוּר הַטִּפּוּל.
וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁמְּבַקְּשִׁים מֵהַקב"ה: "רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא" – תְּרַפֵּא אוֹתָנוּ וְנִהְיֶה בְּרִיאִים וְלֹא נֶחֱלֶה שׁוּב. יֵשׁ רוֹפֵא שֶׁנּוֹתֵן כַּדּוּרִים וְהֵם אֵינָם מַשְׁפִּיעִים, אָז הוּא מְנַסֶּה תְּרוּפָה אַחֶרֶת. אַךְ אִם ה' מְרַפֵּא אוֹתָנוּ – הֲרֵי שֶׁ"וְנֵרָפֵא", נִהְיִים בְּרִיאִים לְגַמְרֵי, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים.
לרשימת המאמרים המלאה
