פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה לֹא נִקְרֵאת בִּשְׁמָהּ, אֶלָּא פָּרָשַׁת יִתְרוֹ. מַדּוּעַ? לְפִי שֶׁיִּתְרוֹ הִצְטַיֵּן בְּאַהֲבַת הַתּוֹרָה.
יִתְרוֹ הָיָה זָקֵן עָשִׁיר, לֹא הָיָה חָסֵר לוֹ דָּבָר, וּבְכָל זֹאת בָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְאַף גִּיֵּר אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ. עַם יִשְׂרָאֵל רָצוּ לְהוֹקִירוֹ עַל כָּךְ וּלְכַבְּדוֹ, וּכְשֶׁחִלְּקוּ אֶת הָאָרֶץ בִּקְּשׁוּ לָתֵת לוֹ אֶת יְרִיחוֹ, עִיר הַתְּמָרִים, מֵהֶעָרִים הַיָּפוֹת בָּעוֹלָם. אָמַר לָהֶם יִתְרוֹ: לֹא בִּשְׁבִיל נַחֲלָה יָפָה בָּאתִי מִמִּדְיָן, שָׁם לֹא הָיָה חָסֵר לִי כְּלוּם, אֲנִי חָפֵץ לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: תּוֹרָה אֵין פֹּה, אִם הִנְּךָ חָפֵץ בָּהּ, לֵךְ לְמִדְבַּר יְהוּדָה לְעָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז. הָלַךְ יִתְרוֹ עִם בָּנָיו לְמִדְבַּר יְהוּדָה, וְאוֹמְרִים חֲזַ"ל (פְּסִיקְתָּא זוּטְרָתָא) שֶׁהֵם יָשְׁבוּ בְּשַׁעַר בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא הֵבִינוּ כְּלוּם, וְהָיוּ עֲמֵלִים הַרְבֵּה עַל כָּךְ, עַד אֲשֶׁר זָכוּ לָשֶׁבֶת בְּמוֹשַׁב הַסַּנְהֶדְרִין בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
אִם הַיֵּצֶר הָרַע יִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה אֶצְלְךָ הוּא שְׁאֵלָה שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת, הוּא לֹא יַפְרִיעַ לְךָ! אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִרְאֶה שֶׁלִּמּוּד הַתּוֹרָה אֶצְלְךָ הוּא שְׁאֵלָה שֶׁל חַיִּים וּמָוֶת, הוּא לֹא יְנַתֵּק אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יִתֵּן לְךָ; "הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תְּהִלִּים פ"א, י"א) – "הַהוּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּתִיב" (בְּרָכוֹת נ', ע"א).
הַכָּתוּב אוֹמֵר: "מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו", וְשׁוֹאֵל הָאִבֶּן עֶזְרָא: מַה פֵּרוּשׁ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו? וּמֵשִׁיב שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְדִבְרֵי תּוֹרָה. אִם אָדָם קוֹרֵא וּמְבַקֵּשׁ דַּרְגּוֹת רוּחָנִיּוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹנֶה תָּמִיד, "בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו".
הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (פ"ח) אוֹמֶרֶת: "לַמַּיְמִינִין בָּהּ סַמָּא דְּחַיֵּי לַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ סַמָּא דְּמוֹתָא", וּמְבָאֵר רַשִׁ"י: לַמַּיְמִינִין – עֲסוּקִים בְּכָל כֹּחָם וּטְרוּדִים לָדַעַת סוֹדָהּ כְּאָדָם הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּיַד יְמִינוֹ שֶׁהִיא עִקָּר".
מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁגַּם הַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אַךְ הִיא אֵינָהּ עִקָּר אֶצְלָם, כְּמוֹ יַד שְׂמֹאל שֶׁהִיא רָפָה וְכֵהָה, אֵינָהּ עִקָּר. וְעַל לִמּוּד תּוֹרָה שֶׁאֵינוֹ עִקָּר אֵצֶל הָאָדָם, אוֹמֵר רָבָא שֶׁהוּא סַם הַמָּוֶת. כָּךְ הוּא לִמּוּד הַתּוֹרָה, אֵין בּוֹ שְׁתֵּי דְּרָכִים, אוֹ עֲמַל הַתּוֹרָה אוֹ סַם הַמָּוֶת.
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בְּמִשְׁלֵי (ט"ז, כ"ו): "נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לּוֹ", וְדוֹרֶשֶׁת הַגְּמָרָא (סַנְהֶדְרִין צ"ט, ע"ב), שֶׁאִם אָדָם עָמֵל בַּתּוֹרָה, הַתּוֹרָה עֲמֵלָה לְמַעֲנוֹ, שֶׁיָּבִין אוֹתָהּ. וְהִקְשָׁה רַבִּי שִׂמְחָה זִיסְל מִקֶּלֶם, אִם כֵּן עַל מָה מְקַבֵּל הָאָדָם שָׂכָר? עַל גֹּדֶל הַשָּׂגָתוֹ בַּתּוֹרָה? עַל כָּךְ לֹא מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר, שֶׁהֲרֵי מַה שֶׁהִשִּׂיג בָּא לוֹ מֵהַתּוֹרָה שֶׁעָמְלָה בִּשְׁבִילוֹ.
אֶלָּא, אָמַר רַבִּי שִׂמְחָה זִיסְל, הַשָּׂכָר הוּא רַק עַל הֶעָמָל, אֲבָל עַל הַתּוֹרָה אָכֵן אֵין שָׂכָר. הַתּוֹרָה שַׁיֶּכֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִי שֶׁזָּכָה לִידִיעוֹת, לֹא מַגִּיעַ לוֹ עַל כָּךְ שָׂכָר. עַל מָה הַלּוֹמֵד מְקַבֵּל שָׂכָר, רַק עַל הֶעָמָל, עַל הָעֲיֵפוּת, עַל הַמְּסִירוּת עַל הַהַקְרָבָה.
לרשימת המאמרים המלאה
