נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אִשָּׁה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין לֹא קִבְּלָה מַתָּנָה מִבַּעֲלָהּ, וּלְפֶתַע יוֹם אֶחָד הוּא מֵבִיא לָהּ בְּמַתָּנָה סְוֶדֶר יָפֶה, אַךְ עִם כֶּתֶם שֶׁמֶן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָסִיר אוֹתוֹ, סוּג ב'...

מַדּוּעַ יֶשְׁנָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁמִּתְגָּרְשִׁים, מַדּוּעַ בָּתֵּי הַדִּין הָרַבָּנִיִּים מְלֵאִים בְּזוּגוֹת מִכָּל גּוֹנֵי הַצִּבּוּר הַנִּמְצָאִים בַּהֲלִיכֵי גֵּרוּשִׁין? מִפְּנֵי מָה יֶשְׁנָם הַרְבֵּה זוּגוֹת שֶׁאֵינָם מִתְגָּרְשִׁים אַךְ הֵם עַל סַף גֵּרוּשִׁין, לֹא מְדַבְּרִים אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי. מִמָּה נוֹבֵעַ הָרִבּוּי הַמַּחֲרִיד בְּבָתִּים כָּאֵלּוּ?
כִּי הָיָה חָסֵר בַּהֲכָנָה לְחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין שֶׁלָּהֶם!
אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר, שֶׁחַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין הֵם דָּבָר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ מְאֹד, חֲבָל שֶׁמַּפְקִידִים אוֹתָם בִּידֵי צְעִירִים חַסְרֵי נִסָּיוֹן...
צָרִיךְ הַרְבֵּה הֲכָנוֹת לִקְרַאת בִּנְיַן הַבַּיִת, וְלֹא תָּמִיד זוּג הָעוֹמֵד לְהִנָּשֵׂא מַקְדִּישׁ אֶת הַזְּמַן וְהַכֹּחוֹת הַנִּדְרָשִׁים לַהֲכָנוֹת הַמַּתְאִימוֹת. שְׁקוּעִים כָּל כָּךְ בַּדִּירָה וּבָרִהוּט, בַּשִּׂמְלָה וּבַסּוּדָר, שְׁקוּעִים כָּל כָּךְ בִּפְרָטִים עַד שֶׁשּׁוֹכְחִים אֶת עֶצֶם הַנִּשּׂוּאִין. רֹב הַזּוּגוֹת, כִּמְעַט כֻּלָּם, בָּאִים לֹא מוּכָנִים לַנִּשּׂוּאִין, וּמִכָּאן מַתְחִילוֹת כָּל הַצָּרוֹת!
בִּרְצוֹנִי לִשְׁאֹל אֶתְכֶם שְׁאֵלָה: הַאִם מִישֶׁהוּ הָיָה מֵעֵז לְהָטִיס מְטוֹס נוֹסְעִים שֶׁל 'אֶל עַל' אַף שֶׁלֹּא עָבַר קוּרְס טַיִס? וַדַּאי שֶׁלֹּא! תַּאֲמִינוּ לִי, הַרְבֵּה יוֹתֵר קָשֶׁה לְנַהֵל חַיֵּי בַּיִת וּמִשְׁפָּחָה מֵאֲשֶׁר לְהָטִיס מָטוֹס! וְהָרְאָיָה: חַיָּלִים שֶׁלּוֹמְדִים לְהָטִיס, אַחֲרֵי שְׁנָתַיִם מְטִיסִים מְטוֹסִים, וְלֹא שׁוֹמְעִים שֶׁחֲמִשִּׁים אָחוּז מֵהַמְּטוֹסִים נוֹפְלִים, ה' יִשְׁמֹר. לְעֻמַּת זֹאת שׁוֹמְעִים עַל חֲמִשִּׁים אָחוּז מֵהַבָּתִּים שֶׁמִּתְפָּרְקִים רח"ל. סִימָן שֶׁיּוֹתֵר קַל לְהָטִיס מָטוֹס, מֵאֲשֶׁר לְנַהֵל בַּיִת...
מִמֵּילָא, אִם בִּכְדֵי לְהָטִיס מָטוֹס נִדְרָשׁ הָאָדָם לְהַשְׁקִיעַ שְׁנָתַיִם שֶׁל לִמּוּד מַסִּיבִי, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנִּדְרָשׁ מִבְּנֵי זוּג לְהַשְׁקִיעַ כַּמָּה שָׁנִים לִלְמֹד אֵיךְ לְנַהֵל חַיֵּי בַּיִת תְּקִּינִים!
נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אִשָּׁה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שְׁנוֹת נִשּׂוּאִין לֹא קִבְּלָה מַתָּנָה מִבַּעֲלָהּ, וּלְפֶתַע יוֹם אֶחָד הוּא מֵבִיא לָהּ בְּמַתָּנָה סְוֶדֶר יָפֶה, אַךְ עִם כֶּתֶם שֶׁמֶן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָסִיר אוֹתוֹ, סוּג ב'... הִיא וַדַּאי תֹּאמַר לוֹ: "הַלְוַאי וְלֹא הָיִיתָ מֵבִיא לִי, לֵךְ לַחֲנוּת וְתַחֲזִיר אֶת הַסְּוֶדֶר"!
הַבַּעַל מְנַסֶּה לְפַיְּסָהּ: "אוּלַי הַכֶּתֶם יֵצֵא בַּכְּבִיסָה...", אַךְ הָאִשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה אֶת הַסְּוֶדֶר שֶׁבַּעֲלָהּ מֵבִיא לָהּ, הִיא זְקוּקָה לְמַתָּנָה הַנִּתֶּנֶת עִם הַלֵּב שֶׁל הַנּוֹתֵן!
אִשָּׁה אֵינָהּ זְקוּקָה לַמַּתָּנוֹת שֶׁל בַּעֲלָהּ, אֶלָּא לְאַהֲבָתוֹ. יָכוֹל אָדָם לִבְנוֹת לְאִשְׁתּוֹ וִילָה מְפֹאֶרֶת עִם אַרְבָּעָה מִפְלָסִים וּשְׁמוֹנָה־עָשָׂר חֲדָרִים, וְהִיא לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ וּמֵהַוִּילָה... הִיא לֹא הִתְחַתְּנָה עִם הַוִּילָה אֶלָּא אִתּוֹ, וְהִיא מְצַפָּה לְיַחַס אוֹהֵב מִמֶּנּוּ!
לרשימת המאמרים המלאה